"וישב יעקב בארץ מגורי אביו" (בר' לז/א). יעקב ראה שמאמציו לחבור לעשו לא יועילו והבין שבשעה שאנשי עשו מולכים באדום מוטב לו לישב בשלווה בארץ מגורי אביו ולא לבוא עמם במגע ומשא ומתן.
כשאנו קוראים את הפסוקים, כמעט נאנחים אנחת הקלה שסוף סוף אחרי כל התלאות שעברו על יעקב בביתו של לבן, בדרך, במות רחל, עם בניו בשכם, הגיע עתה אל המנוחה ואל הנחלה. אבל לפי הבאות נראה שלא קיבל שלווה אלא הוסיף צער. משפחה במשבר תמידי.
אומר רש"י כש"ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלווה, אמר הקב"ה, לא דיים לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה?". ומוסיף התורה תמימה "... כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער..." לא רק הצער שנגרם ע"י פרשת יוסף ואחיו אלא גם עצם הירידה למצרים בעקבות יוסף. נראה שנגזלה מיעקב השלווה גם באחרית ימיו. "כאן דכתיב וישב יעקב משמע שחשב להתיישב בקביעות ובמנוחה תמידית, ומזלו לא גרם כן, לפיכך נטרד במעשה יוסף". הדברים מעניינים היות והם מובאים בהשוואה ליצחק "ולכן מצינו שאמר הקב"ה ליצחק גור בארץ הזאת ולא אמר שב, להורות על ישיבה ארעית, יען שממדות הצדיקים שאין מנוחתם שלמה בעוה"ז מפני שתעודתם רק לתקן את העולם ולמלא חסרונותיה". יצחק שלא בקש שלווה מצאה יותר מאשר יעקב. למרות עניין הברכה והבכורה, בסוף ימיו זוכה יצחק לשלווה ולהשלמה "...התכון הכתוב להגיד כי יצחק מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים אחרי ששב אליו בנו המבורך, הנוחל מעלתו, וקברוהו בכבוד עשו ויעקב בניו גדולי העולם..." (רמב"ן בר' לה/כח).
יצחק זוכה לשלווה. יעקב בעל החזון, התשוקה, רוח הסער, האיש המתעקש על רצונו, הנלחם והמתפלל - חייו שלווים פחות. הוא מגיע לארץ אביו שלם אבל לא שלו. "ויבא יעקב שלם..." (בר' לג/יח), מפרש רש"י "שלם בגופו, שלם בממונו שלם בתורתו"(שם).
כשיעקב שואף לישיבת הקבע ומגיע לארץ מגורי אביו עם משפחתו הגדולה, אז מתחיל סיפור "תולדות יעקב" שעד כה היה תולדות יצחק. עכשיו יעקב ראש משפחה עצמאי לא בחסות חמיו או אביו, וכעת פותחים בסיפורו. הסיפור שזור באופן בל ינתק באותו בן אהובו "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרי שנה ..." (בר' לז/ב). כבר ציינו רבותינו שמן הראוי היה להתחיל בראובן הבכור ולא יוסף. "אמר ר' שמואל בר נחמן אלה תולדות יעקב יוסף לא צריך קרייה למימר אלה תולדות יעקב ראובן, אלא מה יעקב נולד מהול אף יוסף נולד מהול, מה זה אמו עקרה אף זה אמו עקרה, מה זה נתקשת אמו בשעת הלידה אף זה נתקשת אמו בשעת הלידה, מה זה ילדה אמו שנים אף זה ילדה אמו שנים, מה זה אחיו שונאו אף זה אחיו שונאים אותו, מה זה אחיו מבקש להורגו אף זה אחיו מבקשין להורגו, זה רועה וזה רועה, זה נסטן וזה נסטן, זה נגנב שני פעמים וזה נגנב שני פעמים, זה נתברך בעשר וזה נתברך בעשר, זה יצא חוץ לארץ וזה יצא חוץ לארץ, זה נשא אשה בחוצה לארץ וזה נשא אשה בחוצה לארץ, זה הוליד בנים בחוצה לארץ וזה הוליד בנים בחוצה לארץ, זה ליווהו מלאכים וזה ליווהו מלאכים, זה נתגדל על ידי חלום וזה נתגדל על ידי חלום, זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו, זה ירד למצרים וזה ירד למצרים, זה כלה את הרעב וזה כלה את הרעב, זה משביע וזה משביע, זה מצוה וזה מצוה, זה מת במצרים וזה מת במצרים, זה נחנט וזה נחנט, זה עלו עצמותיו וזה עלו עצמותיו" (ב"ר (אלבק) פרשה פד ד"ה (ב) אלה תולדות )
מדרשים רבים מביאים את ההקבלה והדמיון בין חייו של יעקב לבין חייו של יוסף. שניהם יצוקים מאותו חומר של מנהיגות, יוזמה, חכמה עשייה, ובשניהם טיפת מה של היוהרה כלפי אחיהם. שניהם שנואים ורדופים ע"י אחיהם. כאבו של יעקב על מותו המדומה של יוסף כרוך לא רק בטראומה נוראית של אב השוכל את בנו אלא ברקע האירוע מהדהד סבך היחסים במשפחה הזאת וגם האשמה שהרי הוא זה ששלח אותו אל האחים. אומר ספורנו "קבל עליו אבלות לכל ימיו מפני שאירע התקלה על ידיו ששלח את יוסף אל אחיו" (ספורנו בר' לז/לה).
האב שלא מודע מספיק לשנאת האחים, מזכיר עיוורון אחר של אביו... רואה ולא רואה. יודע אבל לא יורד לעומק העניין ולא משנה את התנהגותו אלא להפך - אהבתו המופרזת ליוסף מחזקת את הקינא. אותו יעקב שבתור בן ידע מהי העדפה, אינו יכול להימנע מלשחזר את אותו דפוס.
לאחר השלשלות הדברים, יעקב לא יכול לדעת שלווה. במקום שקינאה ושנאה שוררת בין אחים, לא יכולה להיות נחמה לאב. "ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו" (בר' לז/לה).
אומר הרש"ר הירש "אי אפשר לנחם אדם, אפשר רק להציג לו נימוקי תנחומים, עליו להשיב אותם אל ליבו וכך להביא לידי שינוי במצב רוחו".
שם, במקום השכול, יעקב הוא בודד עם נפשו. רק הוא יכול לגרום לשינוי אך "אולי גם הוכיח את עצמו אחרי מאורע מזעזע כל כך, הרי האדם מדקדק עם עצמו כחוט השערה ולא יסלח לעצמו גם שגגה קלה".
שבת שלום!
אתל ברילקה, מרצה, מנחה ומאמנת אישית
0507830151
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה