למרות שמרים הנביאה מוזכרת מעט פעמים בתורה, דמותה בולט במיוחד. כך, גם בפרשתנו מוזכרת כבדרך אגב בפסוק המדבר על מותה "ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" (במדבר כ/א). ההמשך הוא ש"לא היה מים לעדה" ואין התייחסות לאבל של העם עליה למרות שניתן לראות את ההערכה שחש העם כלפיה כשכל המחנה מחכה לה בעודה מצורעת. כך גם בשירת הים מוצנע תפקידה של מרים ובכל זאת נוכחותה איתנה "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות. ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים" (שמות טו/כ-כא). רמז לכך שניתן להוביל ולהשפיע גם בסגנון מנהיגות אחר הנראה שקט ומתרעם פחות. רמז לכך שאומה כנראה צריכה גם את זה וגם את זה, או בלשון הנביא מיכה "כי הלכתיך מארץ מצרים ומבית עבדים ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים" (מיכה ו/ד). יש צורך במנהיגות שונה, לרגעים שונים ולמשימות שונות. חלק מהפרשנים וביניהם רש"י מסבירים בהקשר זה "את משה אהרן ומרים - ת"י משה לאלפא מסורת דינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים לאוראה לנשיא" תפקידה של מרים מוגדר כמורת דרך לנשים. כך מלבי"ם "...ואשלח לפניך את משה שהייתם נזונים בזכותם כמו שנאמר המן בזכות משה וכו', והיו מורים אתכם הדרך הטובה, משה לאנשים ומרים לנשים ואהרן כהן ה'". לפי קריאה פרשנית זו יש הנוטים לפרש את עובדת ההפרדה המגדרית כאן בהקשר של צניעות, הפרדה בין המינים וכו'". כיוון זה מודגש גם על ידי הגמרא בדיון על למה נכללה מרים יחד עם אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן בעניין מיתת נשיקה למרות שאין זה נאמר מפורשות בתורה "ומפני מה לא נאמר בה שגנאי הדבר לומר אצל אשה" (ראה: בבא בתרא דף יז א, וגם רבינו בחיי, ויקרא כא, ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קו). אנו לומדים ש"שלושה פרנסים עמדו להם לישראל במדבר: משה אהרון ומרים" (בתי מדרשות, ח"א, מדרש 'ואלה'), אבל כאילו הצניעה התורה את הדיבור על מרים, וממילא הצניע או החביאה במעט את דמותה. יתכן ויש אפשרות להבין את הדברים גם אחרת. מדרשים רבים מפרשים את אותו פסוק מכיוון אחר, המוכר לנו מאוד: בזכות מרים הנביאה היה לעם ישראל מים במדבר, אותו באר מרים המופלא, כך למשל במדבר רבה: "ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים... המן בזכות משה, תדע לך שהוא בזכות משה כיון שנסתלק משה (יהושע ה) וישבת המן ממחרת, וענני כבוד בזכותו של אהרן מנזכר לעיל כיון שנסתלק אהרן מה כתיב (במדבר כא) ותקצר נפש העם בדרך שהיתה השמש קופחת עליהם, והבאר בזכות מרים מה כתיב (שם במדבר כ) ותמת שם מרים ותקבר שם ומה כתיב אח"כ (שם/במדבר כ') ולא היה מים לעדה, והיאך היתה הבאר עשויה סלע כמין כוורת היתה ומתגלגלת ובאת עמהם במסעות וכיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד היה אותו הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד והנשיאים באים ועומדים על גביו ואומרים עלי באר והיתה עולה." (במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה א סימן ב). המים המחיים את העם במדבר מוכרים על ידי בני ישראל כולם כבארה של מרים, לא רק נוכחות אלא נוכחות מכרעת, שהרי לא יתכנו חיים בלי מים. המים שיצאו מהסלע שנודדת עם האומה ומתיישבת לה בחצר המשכן מזכירה לנו בהיפוך את המים הזורמים מהסלע לאחר שמשה הכה בה. מיד אחרי מות מרים העם מתקהל ומתלונן, עם עבדים, עייף מהדרך שלמרות הניסים היומיומיים להם הוא עד, אינו סומך על הנס ודורש ממנהיגיו פתרון.
משה ואהרון מקבלים הנחייה פשוטה "קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה...", הנחיה פשוטה שמסתבכת "ויקח משה את המטה... ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע. ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים. ויצאו מים רבים...". על המכה הזאת יקבלו משה ואהרון את עונשם החמור "ויאמר ה' אל משה ואל אהרון יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (במדבר כ/ח-יא).
ואכן דמותה של מרים מוצנע, אין אנו יודעים איך הצליחה להוביל את הנשים בשירה, אין אנו יודעים למה בזכותה ואיך בכלל פעל הבאר. מרים אינה "מדברת" יותר מדי, (וכשעושה זאת נענשת ע"י הצרעת) אבל ניראה שהיא עושה ומשפיעה.
אותה מרים, אחותו של משה, שמשגיחה עליו על מי היאור. אותה מרים מביאה מחייה לעם ע"י מי הבאר, מצטיירת כזורמת כמים, ומגיעה לכולם, אך חזקה כסלע.
שבת שלום!
אתל ברילקה
